חמש בבוקר אריות מתעוררים,
יוצאים למדבר לכבוש מנזרים.
שואפים כולם להגיע בזמן,
מפָּחד אופיר ההוא-הישן.
ורק יעקב מלך האריות,
ממשיך לנחור מכורבל בכריות.
לפתע מגיח לשלוות חלומו,
נהג המשנה רועד כולו.
"אחי קום תן גז ונעוף מהר,
לא יחכו לנו הפעם יותר".
השניים מזנקים לדרך מיד,
וחוזרים אחרי דקות לקחת הנייד.
יורדים משש לתוך פקק מתסכל,
בגלל באג במערכת שמפעילה את הראל.
אבל סוף טוב לקֵדר הם מגיעים,
באיחור אלגנטי של שעה וארבעים.
אז פונה המלך לחברו הלחוץ:
"אתה רואה, אמרתי לך שאין מה לרוץ.
באורח פלא שוב הגעתי בזמן,
רֵאה - יוצאים לטיול בדיוק כשאני מוכן !"
מפת המסרבה כבר בשלל מכשירים,
משאירה מקום לקמצוץ אלתורים.
פשוט לשיא הנומך צריך להגיע,
רק מעט פידולים בלי להזיע.
אך לפי הפרשנות שלנו למסלול,
נתקלים מדי פעם במעלה תלול,
כזה שעולים על ארבע בזחילת גחון,
כדי לשמוע בפסגה "בעצם שם למטה זה השביל הנכון".
ויזהר שויתר רק לעלייה אחת מרגיזה,
פסק "הבעיה היחידה היא רק האחיזה".
מגיעים לאלמוג קיבוץ קטן,
בחסות האמרגן רון התקתקן.
חגי מארגן הרפיית השרירים,
חלוקה לזוגות לטובת חדרים.
פיצוחים ארוחה ובירה קרה
מפצים על קלוריות שאבדו לכאורה.
טורניר סנוקר סוער מכבי על הסף,
והופה לישון לקראת יום נוסף.
מצפה דני יישוב אחרי קצה העולם,
מתנחלים יוצאים לעמל יומם.
ממולם מגיחים אריות משוריינים,
יוצאים לטיול למרות העננים.
רכיבה טכנית בוואדי קלט
"מה? אפשר לרכוב שם באמת?".
על הסכין ועל שפות מצוקים,
פיתולים נחלים ואין ספור נקיקים.
סיינט-ג'ורג' על הצלע יפה כמו בסרט,
פרחים במדבר יש לי ארץ אחרת.
בקיצור היה כיף שלא ייאמן,
שירבו כאלו טיולים. אמן!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה